דף סיכום · שאלון 571
בעיות קיצון
בונים בעצמנו פונקציה של משתנה אחד, וגוזרים אותה כדי למצוא את הגדול ביותר או את הקטן ביותר. רוב הנקודות בשאלה הולכות על בניית הפונקציה, והגזירה היא כבר החלק הקל.
המתכון
שבעה צעדים, תמיד באותו סדר
- משתנה: מסמנים את הגודל שמשתנה בבעיה.
- הנתון המקשר: מבטאים כל גודל אחר באמצעות (בעזרת הנתון המספרי שבשאלה).
- פונקציית המטרה: כותבים את הגודל שצריך להיות הגדול ביותר או הקטן ביותר, כפונקציה של בלבד.
- גוזרים ומשווים לאפס.
- פוסלים ערך שלא מתאים (אורך שלילי או אפס), וכותבים את הנימוק.
- מוודאים שזה מקסימום או מינימום: בטבלת סימנים או בנגזרת השנייה.
- עונים על מה שנשאל: מציבים את ומחשבים את הגודל שהשאלה ביקשה.
הנתון מול המטרה
הנתון המקשר נושא את המספר שבשאלה ("היקף המלבן הוא "). פונקציית המטרה נושאת את מילת הקיצון ("השטח הגדול ביותר"). את המטרה גוזרים, ואת הנתון רק מציבים.
מקסימום או מינימום
בנגזרת שנייה, בנקודה שבה :
- זה מקסימום.
- זה מינימום.
או בטבלת סימנים: מפלוס למינוס זה מקסימום, ממינוס לפלוס זה מינימום.
ארבע המשפחות
מזהים את המשפחה, ויודעים מאיפה מתחילים
| המשפחה | הנתון המקשר |
|---|---|
| היקף או שטח נתונים בצורה | או |
| נקודה שנעה על גרף | הנקודה היא |
| אורך או שטח בתוך סרטוט גאומטרי | משפט פיתגורס, או יחס דמיון |
| יחס בין שני גדלים | בונים כל גודל בנפרד, ואז מחלקים |
הכלים לבניית הפונקציה
- שטח מלבן, משולש וטרפז, והיקף.
- משפט פיתגורס ודמיון משולשים.
- מרחק בין שתי נקודות:
- אמצע קטע:
מרחק מינימלי
כשהמטרה היא שורש, הנגזרת היא
המכנה תמיד חיובי, ולכן הנגזרת מתאפסת בדיוק כאשר , והסימן שלה הוא הסימן של .
שתי דוגמאות קלאסיות
מלבן עם היקף נתון
היקף המלבן . מה השטח הגדול ביותר?
הצלעות וגם , ולכן
מקסימום. השטח הגדול ביותר הוא , והמלבן הוא ריבוע.
מלבן מתחת לפרבולה
מלבן שצלע אחת שלו על ציר ושני קודקודים על הגרף . הקודקוד הימני העליון הוא עם :
הערך נפסל, כי הוא חצי מרוחב המלבן. מתקיים , ולכן מקסימום: .
מלכודות שעולות נקודות
עונים על מה שנשאל
מציאת היא לא התשובה. אם שאלו על השטח, מציבים ומחשבים את השטח. אם שאלו על הצלעות, כותבים את שתיהן.
פונקציה של שני משתנים
אי אפשר לגזור פונקציה שיש בה גם וגם . קודם מבטאים את באמצעות מתוך הנתון המקשר, ורק אחר כך גוזרים.
בלי הוכחה שזה קיצון
נגזרת שווה לאפס לא מספיקה. בלי טבלת סימנים או נגזרת שנייה אין הוכחה שזה מקסימום ולא מינימום, ומורידים על זה נקודות.
לפני הבגרות — בודקים שזוכרים
משתנה אחד, נתון מקשר, פונקציית מטרה, גזירה, בדיקה, תשובה.
את פונקציית המטרה גוזרים. את הנתון המקשר רק מציבים.
פוסלים ערכים לא מתאימים עם נימוק.
מוכיחים מקסימום או מינימום בטבלת סימנים או בנגזרת שנייה.
בסוף מחשבים בדיוק את הגודל שהשאלה ביקשה.
הסיכום נכתב על ידי MathUp לפי תוכנית הלימודים. אם המורה שלך מבקש ניסוח או דרך אחרת — הוא הקובע.
